נַחֵש לפי הַהֶקשר!? (איך להיכשל בלימודי אנגלית)
כדי לדבר אנגלית נכון, חשוב מאוד שתדע כמות גדולה של מילים, כך שתוכל להבין את הדברים שאתה שומע או קורא ולבטא את מחשבותיך באופן מדויק וברור.
עבור האנשים שלומדים אנגלית כשפה שנייה, המקורות הזמינים והזולים ביותר ללימוד מילים הם ספרים וטקסטים שכתובים באנגלית. כאשר אתה קורא טקסט כתוב, אתה נתקל במילים חדשות שאתה לא מכיר. בשלב זה, אתה אמור לגלות את משמעויות של המילים החדשות, ועם תרגילים מסוימים, להטמיע אותם.
לחלק מהאנשים שלמדו אנגלית בארץ יש נטייה מסוימת שלא ממש משרתת אותם. נטייה שלמעשה מונעת מהם באמת ללמוד את משמעויות המילים ונותנת להם את האשליה שהם יודעים אותן. הם מנחשים את משמעות המילה לפי הֶקשר המשפט. ישנם מורים לאנגלית שמעודדים את הנטייה הזאת.
בואו נעמיק בנושא. לכל מילה יש משמעות או משמעויות מסוימות ומוגדרות. כאשר מחבר כותב טקסט, הוא מתכוון למשהו ספציפי. כדי להעביר את הכוונה שלו לקורא, הוא משתמש במילים מסוימות בהתבסס על ההגדרות שלהן. כאשר מישהו קורא את הטקסט הוא אמור לדעת (או לגלות) את ההגדרות המדויקות של כל אחד מהמילים ורק אז הוא יוכל להבין את המשפט כפי שהתכוון המחבר.
כאשר הקורא מנחש (או משלים מההקשר), יכול להיות שהוא צודק בניחושו אובל גם ייתכן שהוא טועה. הבעיה היא שאין לו שום דרך לדעת אם הוא צודק או טועה. וזה יכול להוביל לשני מצבים:
1. בגלל שהוא המציא את המשמעות, הוא עלול לחשוב שהוא צודק. מכאן, הוא עלול להיתקע עם משמעות לא נכונה עבור המילה. בכל פעם שהוא יקרא או ישמע את המילה הזו, הוא ישתמש במשמעות הלא נכונה ויהיה לו מושג שגוי לגבי מה שנכתב או נאמר, בעוד שהוא חושב שהוא מבין. מעבר לכך, כאשר ירצה לדבר, הוא ישתמש במילים לא נכונות; הדיבור יהיה עילג מבלי שהוא מודע לכך. הוא אפילו לא חושד שהוא לא מבין ואין לו מושג שהוא מדבר אנגלית עילג. הוא פשוט מאמץ את השיטה הבוגדנית הזו וממשיך לצבור עוד ועוד מילים שהוא חושב שיודע את פירושן אבל למעשה הוא תקוע עם פרושים שגויים לגמרי.
2. בגלל שאין לו דרך לדעת אם הוא צודק או לא, הוא יצבור עוד ועוד ספקות בכל פעם שהוא "מבין" מילה מההקשר של המשפט. כלומר, אוצר המילים שלו יהיה מזוהם בספקות. מכיוון שביטחון מושתת על ודאות, הרי שהספקות האלה מונעות ממנו לפתח או להרגיש ביטחון באנגלית. בכל פעם שהוא ירצה לדבר, הספקות יגרמו לו לעצור, לחשוב ולגמגם.
נטייה זו של התלמיד היא אחד מהמכשולים העיקריים ללמוד אנגלית כי תלמיד כזה לא יקבל את הפרוש הנכון של המילה כל עוד הוא חושב שהוא יודע אותו. קשה יותר ללמד תלמידים כאלה בגלל הנטייה הזו.
התוצאה הסופית היא שיש לו "אוצר מילים" שלא עוזר לו להבין או לדבר אנגלית. הוא יגמגם, ייכשל בעבודות, מבחנים ותקשורת עם אנשים אחרים. אנשים שלמדו בדרך זו, בדרך כלל טוענים שלמדו אנגלית, אבל אין להם ביטחון. אתה בוודאי מכיר כמה אנשים כאלה.
עידוד התלמיד לנחש הוא תוצאה של חוסר מחשבה או עצלנות מצד המורים שמעודדים זאת. הרי יש הרבה מילים בשפה, וקל יותר להגיד למישהו "תנחש" מאשר להגיד לו את המשמעות של כל מילה שהוא לא מבין, במיוחד אם המורה בעצמו מנחש. בעיה זו מקבלת מימדים מפחידים כאשר המורה עומד מול 30-40 תלמידים.
אם אתה לא מסכים, ענה לעצמך על השאלה הזו: מה היית חושב על מורה לנהיגה שהיה אומר לך "נחש מה כל תמרור מסמל ותגיב בהתאם"?
הפתרון לכך די פשוט. צריך ללמד את התלמיד איך להשתמש במילונים ולדרבן אותו לבדוק במילון בכל פעם שהוא נתקל במילה שהוא לא מבין. כיום יש קורסים שמלמדים איך להשתמש במילון ובנוסף איך להטמיע/להפנים מילים חדשות. הרי מילון הוא מקור של משמעויות של מילים. משמעויות שמוסכמות על כל האנשים שדוברים שפה מסוימת. תלמיד שלומד שפה חדשה, בעצם לומד להסכים עם דרכי התבטאות של דוברי אותה השפה ולא אמור להמציא לעצמו שפה חדשה.
מאמרים נוספים:
ארבעה עמודי התווך של דיבור באנגלית ברמה גבוהה