ארבעה עמודי התווך של דיבור באנגלית ברמה גבוהה

המטרה העיקרית (ולעיתים היחידה) של חלק מאלו שמבקשים ללמוד אנגלית היא "לדבר אנגלית". הם מחפשים מורה או בית ספר עם שיטת קסם שיעזור להם להתחיל לדבר מהר ולעיתים לא מתייחסים לרמתם הנוכחית באנגלית או מה דרוש כדי לדבר אנגלית.

אמנם "דיבור" הוא מטרה ראויה וחיונית ובסופו של דבר מי שלומד שפה שנייה אמור להיות מסוגל לדבר.

אבל אם חושבים על זה, רואים שיכולת הדיבור אינה יכולת נפרדת משאר המיומנויות של השפה. יכולת הדיבור היא למעשה מכלול של יכולות שכל אחת מהן חשובה לביסוס יכולת הדיבור.

לא ניתן ללמוד לדבר בלי קשר לשאר היכולות החיוניות של השפה, בלי לבסס את היכולות המשנה המאפשרות לאדם באמת לדבר.

לכן, כשרוצים לדבר אנגלית ברמה טובה/גבוהה, לא ניתן לעבוד על דיבור ישירות ובתור דבר ראשון.

דיבור הוא תוצאה של ארבע יכולות משנה. היכולות האלה הן עמודי תווך שעליהם הדיבור מתבסס:

1. הבנה נכונה ומדויקת של אנגלית משמיעה ומקריאה

אין זה סוד, אבל הבנה תמיד טובה יותר מדיבור, גם בשפה זרה וגם בשפת האם.

כלומר, אף אחד לא מדבר טוב יותר מהרמה שבה הוא מבין.

וזה אומר שמי שמבין חלקית אף פעם לא ידבר ברמה טובה.

לכן, אם רוצים לדבר אנגלית ברמה טובה ומעלה, המטרה הראשונה תהיה היכולת להבין אנגלית (ברמה טובה ומעלה) באופן מדויק, מיד ובלי לנסות לתרגם לעברית.

כמובן, ההבנה צריכה להיות גם משמיעה וגם מקריאה.

יש אנשים שמבינים כשקוראים, אבל לא מבינים כשמדברים איתם.

ויש אנשים שמבינים כשמדברים איתם, אבל לא מבינים אנגלית מקריאה.

כל אחד משני המצבים האלה מצריך טיפול ותרגול אחר, אבל השגת שתי היכולות האלה חיונית כדי להגיע לרמה שבה מדברים אנגלית ברמה גבוהה.

לעיתים יש אנשים שמבינים באופן חלקי, אבל טוענים שמבינים טוב. ברוב המקרים, האנשים האלה משלימים (יותר נכון, מנחשים) את החלק הלא מובן לפי ההקשר של המשפט/השיחה.

בעיני רבים מהתלמידים, "ניחוש לפי ההקשר" הוא פעולה הגיונית ונכונה. אבל למעשה זו פעולה שתהרוס את הסיכוי שלהם לדבר ברמה טובה, כי מי שמנחש עלול להמציא משמעות שונה ממה שהדובר/הכותב התכוון ולכן התוצאה לא תהיה הבנה. וכמובן, אם ההבנה לא טובה, הדיבור לא יכול להיות טוב.

הבנה נכונה, מדויקת ומיידית של אנגלית שוטפת היא אבן דרך חיונית במסע אל דיבור באנגלית ברמה גבוהה.

2. ידע של אוצר מילים סביר

כל אחד יודע שחשוב ורצוי לדעת מילים באנגלית. הרי אם אדם לא מכיר הרבה מילים, אז איך הוא יבין את מה שהוא שומע/קורא? ואיך הוא ידבר/יכתוב את מה שיש לו להגיד?

אבל רוב התלמידים שמעוניינים להגיע לרמה טובה ומעלה באנגלית לא מודעים לכמות המילים שעליהם לדעת כדי להבין ולדבר אנגלית, וכתוצאה מכך, לא מתכוננים לתהליך לימוד אנגלית.

הרי הדבר הראשון החיוני להצלחה בכל פעילות היא הצבת מטרה. מטרה ברורה וידועה מראש מאפשרת תכנון נכון, מונעת התפזרות בכל מיני כיוונים (ולכן מונעת בזבוז של משאבים ומאמצים), ובנוסף מאפשרת למדוד את ההתקדמות בתהליך הלימוד.

יש לציין, כמות המילים שיש לדעת תלויה במטרה שלשמה לומדים אנגלית. מי שמבקש לדבר אנגלית שוטף יידרש לדעת יותר מילים ממי שרוצה רק להסתדר באנגלית.

מחקרים שונים מצביעים על כך שעל מנת להסתדר ברמה הכי מינימלית באנגלית צריך לדעת בערך 1000 מילים, כדי להסתדר קצת יותר טוב, צריך לדעת בערך 3000 מילים, וכדי להתנהל באנגלית מאוד רצוי וכדאי לדעת מעל 5000 מילים. כמובן, ככל שיודעים יותר מילים, ההבנה והדיבור יהיו ברמה גבוהה יותר.

כמובן, כמויות כאלה של מילים לא נלמדות בין לילה ולא באמצעות שינון רשימות מילים ללא קשר למשפטים.

רכישת אוצר מילים בשפה שנייה היא פעולה ארוכת טווח שצריך להתכונן אליה היטב ולהתמיד בה.

3. לדעת איך לחבר משפטים באנגלית עם המילים שאדם מכיר

אופן חיבור משפטים באנגלית די שונה מאופן חיבור משפטים בעברית.

לאחר שאדם רכש כמות ראשונית של מילים ופיתח יכולת הבנה בסיסית באנגלית (ותוך כדי שהוא ממשיך לשפר אוצר המילים והבנה), עליו ללמוד איך לחבר משפטים באנגלית.

ללא הידע הזה, לא ניתן להגיע לרמה טובה באנגלית, ולא משנה כמה "מתרגלים דיבור" ומישהו מתקן את השגיאות.

הרי כדי לדבר נכון, חיוני שאדם בעצמו ידע להבדיל בין משפט נכון לבין משפט שגוי.

כל עוד התלמיד טועה ומישהו אחר מתקן אותו, הוא רחוק מעצמאות הנחוצה כדי להתנהל באנגלית גבוהה. וכמובן, אי-יכולת להבדיל בין משפט נכון ומשפט שגוי פוגעת בביטחון העצמי בזמן דיבור באנגלית.

חשוב לדעת: המטרה של לימוד תחביר/דקדוק אנגלי אינה "לזכור את הכללים", אלא להיות מסוגל ליישם אותם בזמן אמת ובלי לחשוב.

מדובר בפיתוח יכולת, ולא בשינון ודקלום כללים.

כדי לפתח את המיומנות הזו, צריך להכיר את הכללים ולהתאמן עליהם עם תרגילים רבים משני הסוגים (איך ולמה) עד שזה מוטמע והופך להיות מעין הרגל.

יכולת יישום כללי הדקדוק נכון ומהר הכרחית כדי לדבר אנגלית שוטף. היא מתבססת אחרי שאדם נחשף לכמות גדולה של משפטים שממחישים את הכללים השונים של חיבור משפטים באנגלית, מנתח ומתרגל אותם עד שהוא יכול "להתנתק" מהעברית שלו ולחשוב באנגלית.

מי שלא מסוגל ליישם את הכללים נכון ומהר, ימשיך לחשוב בעברית (או שפת אם אחרת) וינסה לתרגם את זה לאנגלית. כמובן לא ניתן לתרגם כך, כי יש הבדל רב בין אופן חיבור משפטים בתי השפות, ולכן הדיבור שלו באנגלית יהיה עילג ומגומגם.

4. לדעת איך להגות את המילים והמשפטים נכון

כדי להגיע לרמה גבוהה באנגלית, אדם צריך להיחשף לכמות גדולה של משפטים על מנת להבין איך הם בנויים, להכיר מילים חדשות ולשפר הבנה.

ניתן להיחשף למשפטים האלה או מקריאה או משמיעה.

כמובן, חשיפה מקריאה ושמיעה ביחד הרבה יותר אפקטיבית מאשר חשיפה משמיעה לבד או מקריאה לבד.

אבל מבין שתי האפשרויות האלו, האופציה האפקטיבית יותר שתשרת את התלמיד לטווח הרחוק היא חשיפה מקריאה.

קריאה היא המפתח לרכישת שפה ברמה גבוהה, גם שפת אם וגם שפה שנייה.

יכולת הקריאה חיונית לרכישת שפה גבוהה מפני שהיא מקנה לאדם עצמאות בתהליך רכישת השפה. תלמיד שיודע לקרוא טוב יכול להתמודד טוב יותר עם האתגרים בתהליך. בעוד שלימוד משמיעה בלבד הופכת את התלמיד לתלוי בגורמים חיצוניים.

מי שלא מסוגל לקרוא (כמו גם מי שקורא עם קושי) יהיו לו יכולות מוגבלות יותר באנגלית.

לכן, מי שמבקש לדבר אנגלית ברמה גבוהה חייב להיות מסוגל להגות/לקרוא מילים ומשפטים באנגלית נכון ובנוחות.

הרי אם אדם לא מסוגל להגיד את המילים/המשפטים נכון באנגלית, איך הוא ידבר? איך הוא ילמד מילים חדשות? ואיך הוא יבין מה הוא קורא או שומע?

שיטה חלופית: תרגול הדיבור (או לימוד "אנגלית מדוברת")

כפי שרואים, על מנת לדבר אנגלית ברמה טובה ומעלה, אדם צריך לדעת לא מעט מילים, צריך להבין מהר ובמדויק כאשר מדברים אליו באנגלית, צריך להיות בקיא בחיבור משפטים נכונים וצריך להיות מסוגל להגות מילים ומשפטים באנגלית נכון ובנוחות.

אבל לעיתים יש תלמידים שמחפשים קיצורי דרך ולא מעוניינים להשקיע את (או לא מודעים לגבי) המאמץ הדרוש כדי להגיע לרמה טובה באנגלית.

תלמידים כאלה בדרך כלל מחפשים "תרגול הדיבור" או "אנגלית מדוברת", ויש מורים/מוסדות שמציעים את השירות הזה.

במסגרות האלה, בדרך כלל יש מפגשים עם מורה (לעיתים דובר אנגלית שפת אם). אם בוחנים את הלימוד באופן הזה לעומק, רואים שיש שתי דרכים שבהן המורה יכול לפעול:

1. המורה מכין משפטים שחושב שישמשו את התלמיד בזמן דיבור באנגלית, ועובר עם התלמיד על המשפטים האלה ועוזר לו לשנן אותם.

הטכניקה הזו מביאה תוצאות מהירות, אבל מוגבלות.

הרי כמה משפטים אפשר לזכור? 200? 300?

מעבר לכך, אם אדם לומד להגיד משפט שלם בלי להבין את המילים שבונות את המשפט, אז הוא לא יכול אף פעם להגיע לרמה גבוהה.

אבל אם חושבים על זה, בשיטה הזו לא לומדים לדבר (במובן הרחב של המילה) אלא רק לומדים להגיד משפטים מסוימים וזהו.

2. התלמיד "מדבר" והמורה מתקן אותו.

השיטה הזו יעילה רק אם התלמיד מכיר כמות גדולה של מילים, יש לו הבנה טובה ומכיר את כללי הדקדוק, כי כך הוא מתרגל להפעיל את כל הידע שלו ו"לשפשף" את האנגלית שלו.

אחרת זה בזבוז זמן, כי בשיטה הזו לא ניתן ללמוד הרבה מילים, וכל ההסבר לגבי תחביר/דקדוק יהיה לשווא כי הוא לא מלווה בתרגול מאסיבי של כל נושא.

לסיכום, כדי לדבר אנגלית שוטף, אין קיצורי דרך. אדם צריך לפתח את ארבעת המיומנויות הנ"ל, באמצעות תרגול יסודי, עד שהוא בקיא בהם.

בדרך הזו, אנגלית הופכת להיות שלו, והוא יכול להשתמש בה נכון, בקלות ומהר.


מאמרים נוספים:

ניחוש משמעות המילה לפי ההקשר

הטעות הבסיסית בלימוד אנגלית

עשר טעויות נפוצות של דוברי עברית באנגלית

השאר הערה:

שימו לב, ההערות יפורסמו אחרי בדיקה של צוות האתר.

Sale

Unavailable

Sold Out

לתחילת הדף