המטרה העיקרית של רוב האנשים שמנסים ללמוד אנגלית היא לזכור את מה שהם לומדים.
בכל מסגרת לימודית, מעודדים אותם לזכור ובכל פעם שהם לומדים, הם מתאמצים לזכור.
כשמדברים איתם על זה, הם מציעים שלל סיבות למה נכון לזכור, אבל, בדרך כלל מאוכזבים מעצמם כי לא מצליחים לזכור את רוב מה שלמדו.
אבל זו מטרה לא נכונה ; וכאשר הולכים על מטרה לא נכונה, נכשלים.
אז למה זו מטרה לא נכונה?
יש לכך שתי סיבות:
א. כל דבר שאתה זוכר, אתה עלול לשכוח.
יש כאלה שמתווכחים עם זה. לכן, כדי להדגים לך את הבעיה, נעשה תרגיל קצר.
ענה על השאלה הבאה (לעצמך):
מה אכלת אתמול בצהריים? לא להמשיך לפני שענית על השאלה :)
כמה זמן לקח לך לענות?
ועכשיו עוד שאלה:
מה אכלת ביום שני שעבר בצהריים?
הצלחת להיזכר? (הימור שלי: רוב הסיכויים שלא, אלא אם יש לך סדר ארוחות שבועי קבוע)
ב. כדי לזכור, צריך להיזכר. ולוקח זמן להיזכר.
כל פעם שאתה מנסה לזכור משהו, אתה צריך לחשוב כדי להיזכר בו. בדרך כלל, הפעולה הזו דורשת זמן, בין אם זה חצי שנייה או עשר שניות או יוצר.
אבל בזמן הדיבור, אין לך זמן להיזכר בדברים; הבנה ודיבור אמורים להיות מידיים .
הבעיות האלה מתעצמות כשיש הרבה דברים לזכור, וכמובן אנגלית היא נושא מאוד רחב.
מה בפועל קורה?
אתה לומד נושא מסוים באנגלית (למשל רשימת מילים, או עיקרון מסוים), ומרגיש שאתה זוכר את מה שלמדת, ולכן מפסיק ללמוד .
אבל אחרי כמה ימים, אתה יודע שלמדת את הנושא; אתה מנסה לזכור, וברוב המקרים נחרד לגלות שאתה לא זוכר.
התגובה של חלק מאנשים היא להאשים את הזיכרון שלהם. אבל זה מיותר.
הנה מהות הבעיה: הפסקת את תהליך הלימוד כי הצבת מטרה שגויה מלכתחילה.
אז מה המטרה הנכונה?
כפי שניתן להבין, צריך להמשיך את התהליך.
אפשר להתייחס לזיכרון כשלב הראשון בסולם.
ולא נכון לעצור בשלב הראשון. צריך להמשיך לשלבים הבאים.
בתהליך לימודי אנגלית, אחרי "זיכרון", יש שלושה שלבים שצריך לעבור (או שלוש מטרות שצריך להשיג), והן:
-
לדעת
השלב הבא אחרי "לזכור" הוא "לדעת".
לא ניתן לשכוח את מה שיודעים.
וגם לא לוקח זמן לשלוף את מה שנמצא בידע.
הנה תרגיל קצר כדי להדגים את ההבדל בין "לזכור" ו"לדעת". ענה על השאלה הבאה (לעצמך):
איפה נולדת?
סביר להניח שענית על השאלה ללא היסוס.
וגם סביר להניח שתענה באותה מהירות לא משנה מתי ישאלו אותך בעתיד. כי הנתון נמצא בידע שלך ולא בזיכרון.
אבל כדי להבין ולדבר אנגלית ברמה גבוהה, גם זה לא מספיק, כי זה עדיין תיאורטי.
הצעד הבא הוא:
-
להיות מסוגל לעשות
להבין ולדבר אנגלית ברמה גבוה הן פעולות . כלומר, עליך לעשות משהו.
הצעד הזה בסולם דורש ממך להשתמש במה שהצלחת להכניס למאגר הידע שלך.
צריך להמיר את הידע לפעולה.
בדומה לנהיגה או נגינה, אחרי שמבינים מה צריך לעשות (וגם איך וגם למה), פשוט צריך להתאמן לעשות אותו עוד ועוד, עד שמתרגלים.
אבל גם זה לא מספיק, כי עדיין דרוש מחשבה.
-
ליישם בלי לחשוב
צעד זה מושג עם עשייה רבה. ככל שעושים, צריך לחשוב פחות , ומתרגלים יותר ויותר.
המטרה הנכונה בלימודי אנגלית היא להתרגל להבין ולדבר אנגלית (כמו שאתה רגיל לשפת האם שלך)
בדומה לנהג או מוזיקאי מיומן, מי שמגיע לשלב הזה, כבר לא מנסה לזכור/להיזכר ולא מפחד שישכח.
יש לציין, כל שלב בתהליך הלימוד נשען על השלב הקודם ויכול להתפתח באמצעותו.
אז איך עולים מכל שלב לשלב הבא? איך משיגים את המטרות האלו?
ובכן, יש שלושה דברים שצריך לעשות:
תרגול, תרגול ותרגול!
כפי שנכתב למעלה, המטרה היא לפתח הרגל להבין ולדבר אנגלית.
והרגל מתפתח עם תרגול.
אבל יש שלושה תנאים שצריכים להתקיים כדי שהתרגול יביא תוצאות:
- התרגול צריך להיות מלווה בהסברים קלים-להבנה ומקיפים.
- כדי לא ליצור בלבול, ההסברים והתרגילים חייבים להיות מסודרים ברצף עולה (מהקל אל הקשה).
- יש לבצע כל תרגיל כמה זמן שלוקח עד שמרגישים שהיכולת באותו תחום התפתחה.
סוף דבר
רכישת השפה האנגלית דורשת סבלנות והתמדה. אבל עם מטרות נכונות, סיכוייך להצלחה גוברים.
לנסות לזכור אנגלית הוא מטרה שגויה שמערערת את הביטחון שלך הן בדיבור באנגלית והן ביכולת שלך ללמוד אותה.
מאחל להצלחתך להשיג את יעדיך בלימודי אנגלית!