רוב האנשים לא אוהבים ללמוד דקדוק אנגלי. כשהם שומעים את המילים האלה, הם נזכרים בחוויות הלא נעימות מימי בית הספר בניסיון לשנן "חוקים" משעממים שממילא אי אפשר להבין, בתוספת של לחץ לעבור את המבחן הקרוב.
מבחינתם, זה משהו שנבחנים עליו ועם סיום הלימודים מוחקים מהזיכרון, בדיוק כמו שזורקים את הספרים והמחברות בסוף כל שנת לימודים.
גישה זו מונעת מהרבה אנשים ללמוד את הנושא כהלכה ולדבר אנגלית נכון. המקור של התייחסות זו טמון באי-הבנה בסיסית שמונחלת לתלמידים ע"י מורים.
התלמידים חושבים שהמורה הוא הסמכות ויודע יותר טוב מהם. הבעיה היא שגם למורים יש רעיון שגוי לגבי דקדוק. הם חושבים שמדובר בחוקים.
אבל, טבעם של חוקים הוא להגביל. לכן, לימוד הדקדוק כחוקים מביא להגבלת יכולת התבטאות. מי שיתייחס לדקדוק כחוקים לא יפיק ממנו תועלת ולא ייהנה ללמוד אותו.
בעיקרון, דקדוק הוא חלק משפה.
בני אדם זקוקים לשפה כדי להעביר את מחשבותיהם/רעיונותיהם אחד לשני.
בניגוד להמצאות רבות של המין האנושי, שפות לא נוצרו כתוצאה מתכנון ראשוני על ידי קבוצת מומחים. בדיקה קצרה של אופי השפות מגלה שהן מתפתחות עם הזמן בין אנשי אזור מסוים, בלי תכנון או פיקוח.
למעשה, עיסוק בדקדוק הוא לימוד של סדרה של הסכמות שהתפתחו במקביל להתפתחות אוכלוסיה של אזור מסוים ובמשך דורות, ולא מערכת חוקים מתוכננת מראש. זהו חקר של דבר לאחר היווצרותו.
דקדוק לא יכול להיות סדרה של חוקים, מכיוון שכדי לגבש חוק יש צורך בשפה; השפה באה לפני כל ניסיון לחוקק חוקים.
במהותו, דקדוק הוא סדרה של הסכמות לגבי אופן מיקום מילים במשפט והתאמתן אחת לשנייה כדי לחבר משפטים בעלי משמעות.
ידע בדקדוק מאפשר לנו לחבר משפטים נכונים כך שאחרים יבינו אותנו. הוא אמצעי שאמור לשרת אותנו בביטוי מחשבותינו, רגשותינו ורצוננו; ולא סדרה של חוקים מגבילים. הוא קיים רק כדי לסייע לתקשורת נכונה בין האנשים וחוץ מזה אין לו שום חשיבות אחרת.
אדם שיודע דקדוק אנגלי יכול להבין אנגלית בצורה מדויקת ויכול להביע את עצמו בצורה נכונה ובקלות. מי שלא יודע דקדוק, בזמן הדיבור עם אנשים אחרים, חושב לעצמו "איך אני מחבר את המשפט הזה?" ולא קשוב למי שמדבר איתו.
אם אתה מבקש ללמוד אנגלית, אתה צריך לאמץ את ההסכמות של דוברי אנגלית לגבי אופן סידור והתאמת מילים בכדי לחבר משפטים שנשמעים להם הגיוניים. אחרת, אתה משתמש במילים באנגלית, אבל, מסדר ומתאם אותן (לא במודע) לפי הרגלי הדיבור שלך בעברית.
דוגמאות לאי-שימוש בדקדוק האנגלי
הנה מספר דוגמאות כדי להמחיש איך אי-שימוש בדקדוק אנגלי יכול לגרם לאדם לדבר אנגלית בצורה עילגת, אפילו אם הוא יודע הרבה מילים.
הטעויות האלה נובעות בעיקר מחוסר מודעות לגבי חשיבותו של דקדוק וגם ההרגל של הדובר לדבר ולחשוב בעברית.
אם תשים לב, תראה שרוב הדוגמאות הלא נכונות הן תרגום מילולי מעברית לאנגלית.
|
תן לי סנדוויץ' עוף. |
|
|
לא נכון: |
Give me sandwich chicken. |
|
לא נכון: |
Give me chicken sandwich. |
|
נכון: |
Give me a chicken sandwich. |
|
אתה חייב ללכת? |
|
|
לא נכון: |
You must go? |
|
לא נכון: |
Do you must go? |
|
נכון: |
Must you go? |
|
אני אוהב לשחק עם החברים שלי. |
|
|
לא נכון: |
I am like to play with my friends. |
|
לא נכון: |
I like play with my friends. |
|
נכון: |
I like to play with my friends. |
|
הוא יבוא מחר. |
|
|
לא נכון: |
He is come tomorrow. |
|
לא נכון: |
He come tomorrow. |
|
נכון: |
He will come tomorrow. |
|
אני לא מאמין למה שאמרת. |
|
|
לא נכון: |
I not believe what you said. |
|
לא נכון: |
I am not believing what you said. |
|
נכון: |
I don’t believe what you said. |
|
מה אתה עושה? |
|
|
לא נכון: |
What are you do? |
|
לא נכון: |
What you doing? |
|
נכון: |
What are you doing? |
|
ג'ק איש חזק. |
|
|
לא נכון: |
Jack man strong. |
|
לא נכון |
Jack a man strong. |
|
לא נכון: |
Jack is strong man. |
|
נכון: |
Jack is a strong man. |
|
היא קנתה את הנעליים השחורות. |
|
|
לא נכון: |
She buy the black shoes. |
|
לא נכון: |
She bought the blacks shoes |
|
נכון: |
She bought the black shoes. |
|
יכול להיות שאני אבוא הביתה באיחור. |
|
|
לא נכון: |
I maybe come home late. |
|
לא נכון: |
I maybe will come home late. |
|
נכון: |
I may come home late. |
|
הייתי מביא את הספרים איתי אם הייתי יודע. |
|
|
לא נכון: |
I brought the books with me if I knew. |
|
לא נכון: |
I was bring the books with me If I knew. |
|
לא נכון: |
I was bringing the books with me If I knew. |
|
נכון: |
I would have brought the books with me If I knew. |
|
קראתי את הספר הזה שלושה פעמים |
|
|
לא נכון: |
I was reading this book three times. |
|
לא נכון: |
I read this book three times. |
|
נכון: |
I have read this book three times. |
|
הוא דורש שתבוא. |
|
|
לא נכון: |
He demand that you coming. |
|
לא נכון: |
He demands that you will come. |
|
נכון: |
He demands that you come. |
|
אמרת שתעזור לי. |
|
|
לא נכון: |
You said that you help me. |
|
לא נכון: |
You said that you will help me. |
|
נכון: |
You said that you would help me. |
|
אמנון לא מעוניין. |
|
|
לא נכון: |
Amnon not interested. |
|
לא נכון: |
Amnon don't interested. |
|
נכון: |
Amnon is not interested. |
|
אילן עובד כאן מאז 1996. |
|
|
לא נכון: |
Ilan works here since 1996. |
|
לא נכון: |
Ilan is working here since 1996. |
|
נכון: |
Ilan has been working here since 1996. |
|
ליאור בנה את הבית שלו ב-2005. |
|
|
לא נכון: |
Lior has built his house in 2005. |
|
לא נכון: |
Lior was building his house in 2005. |
|
נכון: |
Lior built his house in 2005. |
אם תתייחס לדקדוק כאל הסכמות לגבי סדר והתאמת מילים במשפט, אתה תגלה שתהליך הלימוד יהיה ברור ומהנה יותר, וככל שאתה לומד יותר, הבנת האנגלית שלך משתפרת ובו בזמן אתה מבין איך אתה יכול להביע את עצמך בבירור.
דקדוק הפך לנושא שנוא כי מי שניסה לחקור וללמד אותו לא הבין אותו נכון (חוקים במקום הסכמות), וסיבך את העניין בכך שחילק אותו להרבה קטגוריות מיותרות שלא משמשות אף אחד. דבר שגורם להרבה אנשים להיתקע בזמן שמנסים לדבר.
למעשה, דקדוק אנגלי הוא נושא פשוט. הרי כל אדם מיישם את הדקדוק של שפת אמו. כל מה שעליו לעשות הוא להבין איך דוברי אנגלית עושים זאת בשפה שלהם.