גישתך לתלמיד

עלון הדרכה למורים מתאריך 28 יולי 2006

התייחסות: גישה, עמדה או יחס של אדם וההתנהגות הנובעת מהם; דרך התנהגות של אדם אל מישהו או משהו. מקור: רב מילים של שויקה, המילון השלם.

אחד הדברים החשובים ביותר שתורמים להצלחתו של תלמיד בלימודיו הוא ההתייחסות של המורה כלפיו. התייחסות נכונה תביא לפריחה מדורגת של התלמיד. התייחסות לא נכונה תדרדר את התלמיד.

במהלך ניסיוני להכשיר מורים לאנגלית, הבחנתי בהתייחסות לא נכונה מצד חלק מהם. ההתייחסות הנ"ל מקורו ברצון טוב של המורה ולא בכוונות רעות, יחד עם זאת, היא לא מועילה לתלמיד. כך זה עובד:

למורה יש רצון עז לעזור לתלמיד. בכל פעם שהתלמיד נתקל בקושי מסוים, המורה ממהר ונוקט בפעולות שעוזרות לו. המורה מתאמץ כדי שלתלמיד יהיה יותר קל. אבל לפעמים זה לא מה שהתלמיד צריך כדי להצליח. מה שהוא צריך זה קצת זמן כדי להתמודד עם הקושי ולהתגבר עליו. במקרה כזה הוא צריך להשתמש בדברים שלמד עד אותו שלב כדי להתגבר על הקושי, ועם תרגול נוסף, להתרגל לבצע את התרגילים בנוחות.

דוגמא: בזמן הכתבה, המורה מבטא את המילה באיטיות רבה, כדי "להקל" על התלמיד.

זה לא אומר שלא צריך לעזור לתלמיד בכלל, אלא שצריך לדעת להבדיל מתי הוא צריך עזרה ומתי הוא צריך איפוק וסבלנות כדי להתמודד לבד.

כאשר המורה עוזר לתלמיד עם כל קושי קטן ופותר אותו בשבילו, התלמיד לא לומד מזה כלום. במקרה כזה, המורה בעצם משדר לתלמיד: "אתה טיפש, לא תצליח לבד, אתה תמיד צריך את העזרה שלי." כך, התלמיד נשאר תלוי במורה ולא מפתח עצמאות בנושא.

היית רוצה ללמוד ממישהו שהיה מתייחס אליך כאל נחות או אידיוט?

במקום זה, צריך להיות סבלני ולאפשר לתלמיד להתמודד עם הקושי ולפענח את הבעיה בעצמו, כי התמודדותו עם החומר תביא אותו לבסוף להבנה של מה שהוא אמור ללמוד מהתרגיל. רק כך הוא יפַתֵחַ שיפוט לגבי החומר שהוא לומד. ואחרי מספיק הצלחות, בטחונו העצמי יתפתח. מה שצריך לשדר הוא: "תנסה, אני מאמין שתצליח, ואם אתה צריך עזרה ממני, אני כאן".

אל תיתן לו להרגיש נחות בגלל שהוא לא מצליח עם החומר. תן תוקף לרצון שלו ללמוד ותעודד אותו להתגבר על קשייו.

אם תיתן תוקף לקושי שלו או הבעיה שלו שאתה מנסה לפתור, אתה תקבל עוד יותר קשיים ובעיות.

אם תתייחס אליו כאל טיפש ותנסה לעזור לו בכל צעד קטן שהוא צריך לעשות, הוא יתנהג ביתר טיפשות.

אם תתייחס אליו כאל אדם נבון, אתה תראה שהוא ילמד ביתר קלות ויפגין יכולת ליישם את מה שהוא לומד.

אם תיתן תוקף לתלמיד וליכולותיו, הוא ילמד וישתפר לבד.

אתה צריך להיות מספיק סבלני עד שהוא לומד את מה שאתה מנסה ללמד אותו. אם אין לך סבלנות, אין לך מה לחפש בתחום ההוראה, מכיוון שבהוראה, אנו מנסים להעניק לתלמיד הבנה, ויכולים להיות הרבה גורמים שמונעים את הבנתו של התלמיד. תפקידך הוא לנתח את המצב בזמן אמת ולגלות מה הגורם שמונע מהתלמיד הבנה, ואז, רק אם זה הכרחי, לעזור לו להתגבר על הגורם הנ"ל. חיוני ביותר שתהיה בקיא ב"מרכיבי ההבנה".

סיכום

בעיני התלמיד, המורה אמור לדעת את החומר ויכול לדעת אם התלמיד מבין או לא. בגלל זה, הוא תלוי במורה כדי לדעת אם הוא הצליח או לא. במילים אחרות הוא תלוי במורה לצורך הערכת יכולתו. התלות הזו מוצדקת רק בתחילת מסלול הלימודים ועל המורה לפתח יכולת שיפוטית אצל התלמיד במהלך מסלול הלימודים, עד למצב שהתלמיד יכול להעריך בעצמו אם הוא מבין/מצליח או לא.

אם הלימודים לא יתנהלו כך, התלמיד לא ירגיש שום שיפור ביכולתו בגלל הלימודים, וכמובן שהרגשת השיפור בגלל הלימודים היא הגורם שמשפיע ישירות על נכונותו של התלמיד להמשיך ולהשקיע בלימודים.

הגישה הנכונה היא אכפתיות ואמונה כלפי התלמיד. אתה צריך להראות לו:

  • שאכפת לך שהוא יצליח,
  • שאתה מאמין שהוא יצליח,
  • שכל השיקולים והפעולות שלך הן נגזרות של הגישות הנ"ל.

אם התלמיד ירגיש את זה, הוא יעשה כל דבר שתבקש ממנו. כאשר הוא רואה שאכפת לך, הוא רואה שהוא יקבל תועלת אישית מהעבודה שלך, ורק בגלל זה הוא ייתן לך באמת לשלוט במהלך השיעור ולקבוע את סדר הפעילויות. אתה תהיה המנהיג והוא יהיה שמח שתוביל, כמובן שזה יהיה בהסכמתו המלאה.

חזרה לבלוג